יום רביעי, 6 במרץ 2013

הקונפיטי במשלוחי מנות ושאר הבטחות

 למרות שפורים עבר, יש לי כמה תובנות בנושא משלוחי המנות שאני רוצה לחלוק אותן אתכם.
קודם כל, הדבר החשוב ביותר שיש לזכור במשלוחי מנות זה "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" כבר כאן, רובנו נופלים בזה למגדול ועד קטן. בלי להיתמם, אבל כשלמשפחה ממוצעת יש 114 משלוחי מנות לחלק, המשפחה הממוצעת מנסה לחסוך.
שימו לב למספר כללים שידועים לכולם וכולנו חוטאים בהם:
סלסלות מקש למשלוחי מנות, לא רלוונטיים. וגם לא מגשים מזכוכית כבדה. הם אולי מרשימים מאוד במבט ראשון  וגם די זולים, יש להודות, אבל לזה שמקבל אותם אין מה לעשות בהם אחרי החג, אלא אם כן הוא אספן כפייתי.  מכיוון שלא נעים לזרוק, מגש הזכוכית זז לכל מיני מקומות בבית עד שהוא מתנפץ לקול חדוות בני הבית ומישהו צריך לטאטא את הרסיסים. עם סלסלאות הקש זה אותו הדבר רק בלי הרסיסים.
ניירות הקונפיטי שמכניסים למשלוחי המנות, בדר"כ בסלסלת קש ממש גדולה או במגש זכוכית ענקי (וראו לעיל). על  ניירות הקונפיטי מניחים בקבוק יין לקידוש, כמה ממתקים והאריזה נראית מאוד מרשימה. אח"כ בבדיקת החמץ לפני פסח עוד מוצאים בפינה נייר קונפיטי בודד ששרד את הניקיונות.



דווקא בשבוע שאחרי פורים זכיתי לקבל סוף סוף משלוח מנות רציני בתקווה שהוא מכובד ולא מנופח בנייר קונפיטי.
אני מתכוונת לכך שאחרי שנתיים של לחץ בלתי פוסק, הצלחתי לגרום לכך שהרמזורים בפסגת זאב ובעיר כולה יעברו לשליטת העירייה. כזכור, משרד התחבורה חתם עם סיטיפס הסכם בו תכנון והפעלת הרמזורים לאורך נתיב הרכבת הקלה באחריות בלעדית של הזכיין. התוצאה ידועה, כולנו מקטרים על חוסר ההיגיון בתפעול הרמזורים והעירייה לא יכולה להתערב. עכשיו יש סיכוי שהמצב ישתנה לטובה.

http://www.facebook.com/
http://www.pis.co.il/

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה