יום רביעי, 27 במרץ 2013

ההכנות לבואו של אובמה וההכנות לבוא הפסח


הנשיא אובמה הגיע וההתרגשות גדולה, כמו בכל מקום כשמגיע אורח רם מעלה. נכון שמדובר בסוג של אי נוחות כי יסגרו כבישים ותשובש התנועה הסדירה, אבל מכיוון שאין לי לחתן בן או בת במהלך הימים האלה באולם שנמצא בדיוק על הציר שעוברת פמליית הנשיא, נראה לי שאוכל להסתדר עם אי הנוחות הזו.
מכיוון שלנשיא ולפמליתו מצטרפים גם עשרות, אם לא מאות עיתונאים שיסקרו את האירוע, העיר ירושלים צחצחה את עצמה והתייפתה ככל יכולתה. רק בצירי הביקור כמובן, כי ביקור נשיא הוא קצת כמו ביקור של החמות, מנקים את הדברים הנראים לעין ומקווים שהיא לא תנסה להרים את השטיח.
היו תושבים שהתרעמו על כך שהעירייה מצטחצחת ומתנקה רק לכבוד בוא הנשיא האמריקאי. אני לא רואה בכך שום פסול. נכון שצריך לנקות תמיד ולשמור על סטנדרט גבוה של ניקיון וטיפוח, אבל מספיק לנו להביט על עצמנו ולראות שגם אצלנו,  כאשר אורחים מודיעים על בואם, הבית נכנס לכוננות משטר וסדר קצת יותר מהרגיל. שלא לדבר על ההיסטריה ששורה בבתים רבים לפני חג הפסח. מה שכן, בביקור הבא של אובמה כדאי לחשוב על דרך קצת יותר עקלקלה ולהעביר אותו בין כוווול הרחובות בפסגת זאב.
אם זה בגלל אובמה ואם זה בגלל הפסח, יש בשכונה תכונה של נקיון.  בימים כאלה צפה הבעיה של ניקיון שפ"פים  - שטחים פתוחים פרטיים, המצאה שבפסגת זאב השתמשו בה לרוב, שטחים שהעירייה לא אמורה לנקות אותם והם באחריות התושבים.
למרות זאת, כדי לתת תחושה טובה לפני פסח הסכים מנהל אגף תברואה שעובדיו יכנסו גם לשפ"פים ובאופן חד פעמי ינקו גם אותם. פניות שנעשו אלי מתושבים  בנושא הזה, הופנו למנהל רובע צפון ולמנהל נפת צפון  ואני שמחה לומר שטופלו במיידית.
חג פסח כשר ושמח לכולנו!http://www.facebook.com/antebiyael

יום רביעי, 6 במרץ 2013

הקונפיטי במשלוחי מנות ושאר הבטחות

 למרות שפורים עבר, יש לי כמה תובנות בנושא משלוחי המנות שאני רוצה לחלוק אותן אתכם.
קודם כל, הדבר החשוב ביותר שיש לזכור במשלוחי מנות זה "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" כבר כאן, רובנו נופלים בזה למגדול ועד קטן. בלי להיתמם, אבל כשלמשפחה ממוצעת יש 114 משלוחי מנות לחלק, המשפחה הממוצעת מנסה לחסוך.
שימו לב למספר כללים שידועים לכולם וכולנו חוטאים בהם:
סלסלות מקש למשלוחי מנות, לא רלוונטיים. וגם לא מגשים מזכוכית כבדה. הם אולי מרשימים מאוד במבט ראשון  וגם די זולים, יש להודות, אבל לזה שמקבל אותם אין מה לעשות בהם אחרי החג, אלא אם כן הוא אספן כפייתי.  מכיוון שלא נעים לזרוק, מגש הזכוכית זז לכל מיני מקומות בבית עד שהוא מתנפץ לקול חדוות בני הבית ומישהו צריך לטאטא את הרסיסים. עם סלסלאות הקש זה אותו הדבר רק בלי הרסיסים.
ניירות הקונפיטי שמכניסים למשלוחי המנות, בדר"כ בסלסלת קש ממש גדולה או במגש זכוכית ענקי (וראו לעיל). על  ניירות הקונפיטי מניחים בקבוק יין לקידוש, כמה ממתקים והאריזה נראית מאוד מרשימה. אח"כ בבדיקת החמץ לפני פסח עוד מוצאים בפינה נייר קונפיטי בודד ששרד את הניקיונות.



דווקא בשבוע שאחרי פורים זכיתי לקבל סוף סוף משלוח מנות רציני בתקווה שהוא מכובד ולא מנופח בנייר קונפיטי.
אני מתכוונת לכך שאחרי שנתיים של לחץ בלתי פוסק, הצלחתי לגרום לכך שהרמזורים בפסגת זאב ובעיר כולה יעברו לשליטת העירייה. כזכור, משרד התחבורה חתם עם סיטיפס הסכם בו תכנון והפעלת הרמזורים לאורך נתיב הרכבת הקלה באחריות בלעדית של הזכיין. התוצאה ידועה, כולנו מקטרים על חוסר ההיגיון בתפעול הרמזורים והעירייה לא יכולה להתערב. עכשיו יש סיכוי שהמצב ישתנה לטובה.

http://www.facebook.com/
http://www.pis.co.il/