"קודם יוצאים, אח"כ נכנסים".
כך קראו משרד התחבורה, עיריית ירושלים ותכנית אב לתחבורה לקמפיין שהחל השבוע ומיועד לנוסעי הרכבת הקלה.
מדובר ברעיון מבורך שנהוג כבר בחו"ל: הנוסעים הממתינים לרכבת, נותנים זכות קדימה לנוסעים היורדים וכך כולם חוסכים זמן. משרד התחבורה בדק ומצא כי שינוי התנהגות הנוסעים עשוי לקצר בכמה דקות את זמן הנסיעה מפסגת זאב עד הר הרצל.
מרגע שנמצאו האשמים בעיכוב ובחוסר העמידה בזמנים של הרכבת, הוחלט על חינוך מחדש!
לחנך את הציבור, שלא הצליח להבין את העניין לבד, לא לרוץ ולהידחף כשעולים לרכבת, כי אם כולנו נלמד לדחות סיפוקים, הסבלנות והאיפוק בסופו של דבר ישתלמו לכולנו...
רק עניין קטן מעיב על הקמפיין הזה, והוא - דבר שכל מחנך מתחיל יודע - חינוך, מתחיל ומסתיים בדוגמא אישית!
אם מביטים על התנהלותם של משרד התחבורה, העירייה, תוכנית אב וסיטיפס בכל הקשור לרכבת הקלה, הדבר האחרון שאפשר למצוא, זה דוגמא אישית לאיפוק וסבלנות.
לכן, עפ"י הפתגם: "קשוט עצמך תחילה ואח"כ קשוט אחרים", רצוי היה שלפני שהם מנסים ללמד אותנו את: "קודם יוצאים אח"כ נכנסים", היו מפנימים בעצמם את:
- "קודם נותנים שירות ואח"כ מקבלים תשלום",
- "קודם נותנים חלופות יעילות לאוטובוסים ואח"כ מבטלים קווים",
- "קודם בודקים שמכונות הכירטוס תקינות ואח"כ גובים תשלום",
- "קודם עומדים בזמני הרכבת ואח"כ באים בתלונות לתושבים",
- "קודם מכשירים פקחים ואח"כ נותנים להם לרשום דו"חות לנוסעים".
- "קודם יוצרים תחבורה ציבורית יעילה ואח"כ יוצאים בפרסום על נפלאות התחבורה הציבורית"...
מעניין אם מישהו במשרדים האלו הצליח לכמת את הבזבוז ועוגמת הנפש שהיו נחסכים לכולנו אם היו נוהגים כך.
ואולי כל הקמפיין נועד בעצם להסיט את תשומת לב הציבור מהסיבות האמתיות למחדלים ולתקלות של הרכבת אל סיבות אזוטריות.
צילום: דן פורגס
רגע, מה קורה אם הרכבת לא חונה בדיוק מול הפסים הצהובים? אי אפשר לרדת?
השבמחקזו הנחייה לנוסעים:
השבמחקקודם יוצאים מההלם כשרואים איך הרכבת עמוסה, אחר כך נכנסים להתקף חרדה מלווה בקלסטרופוביה קלה.
את ממש צודקת! אני בחור בן 22 חולה קלסטרופוביה וקשה לי להגיע לעיר עם הרכבת הקלה!
השבמחקרק המחשבה שהכבת תתקע כשהיא מפוצצת גורמת לי לברוח ולהגיע לעיר בדרכים שונות.....
אוף מה עושים???????????????