ביבי נתניהו עוסק עכשיו בהרכבת הקואליציה שלו.
דווקא בשלג שירד לפני שבועיים, הגעתי לתובנות מעניינות על המדינה שלנו ועל הפלגים בה. בצהרי יום רביעי יצאנו אני ונכדתי בת ה- 4 לסיור בשלג. אח"כ עלינו לרכבת הקלה לראות את השלג בכל ירושלים נסענו להר הרצל וחזרנו בחזרה. קודם כל, חייבת לציין שהיה מהנה מאוד והיה נחמד שיש רכבת קלה מפסגת זאב. אכן, כל עוד הרכבת היא כלי תחבורה משני, היא כלי תחבורה חביב בעיקר בשלג.
תוואי הרכבת מאחד את כל חלקי העיר מפסגת זאב דרך שועאפט ובית חנינה, עובר באזורים חרדיים, מרכז העיר דרך גשר המיתרים קרית משה והר הרצל.
הכניסה לרכבת הייתה כמו לאוטובוס של קייטנה. מה עוד שהנסיעה בה ביום השלג הייתה חינם, דבר שהוסיף לאטרקציה, אנשים הגיעו עם מצלמות ואוכל ויצאנו יחדיו לטיול השנתי, תוך כדי כיבוד הדדי בממתקים. כשהגענו לשועפאט נחרדנו לרגע מכך שמספר נערים זרקו לכיווננו כדורי שלג, ברגע הראשון זה היה אפילו מאיים. היה בזריקת כדורי השלג משהו מתריס ומעוצבן. חלק מנוסעי הרכבת הגיבו בסימון תנועות מגונות לעבר הזורקים. אח"כ המשכנו לנסוע והנה באזור רח' שבטי ישראל עומדים בשורה עשרות נערים חרדים וגם הם מיידים כדורי שלג ברכבת בזעם דומה. פה, יושבי הרכבת היו יותר סלחניים לתופעה.
נראה לי שהרכבת מסמנת לקבוצות מיעוט את השילוב והקונצנזוס. ולכן אולי הלהט לזרוק ולהטיח ברכבת כדורי שלג בזעם רב.
במחשבה שנייה, עדיף שיוציאו את כל האגרסיות בזריקת כדורי שלג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה