יום חמישי, 20 ביוני 2013

הורים במשרה מלאה בחופש הגדול

חופש גדול/חופשה גדולה...

תקראו לזה איך שתרצו, בכל מצב זה מאוד מאוד ארוך.

הקטנים הולכים לקייטנה, לעיתים לשני מחזורים.

הגדולים מנסים לחפש עבודה וברוב המקרים לא מוצאים.

כך יוצא שרוב ילדי חטיבות הביניים והתיכוניסטים די משועממים. לחלק מהילדים השעמום והבטלה גורמים לפרץ יצירתיות - עבודות תפירה, נגרות, סידור, קריאה, המצאת אפליקציות חדשות, טיולים, בישול ארוחות גורמה, יותר שעות אימון על הגיטרה/ פסנתר/ תופים, התנדבויות, סיוע לנזקקים או סתם עזרה להורים בבייביסיטר ושיעורי עזר לאחים הקטנים. 


לחלק מהנערים/ות, השעמום גורם לעשות שטויות כמו להרעיש לשכנים ולהתנסות בדברים לא חיוביים שלעיתים רק בנס הם או סביבתם יוצאים מהם בשלום. 

השבוע שמעתי הרצאה שהציגה מחקר, שעשו בעמותת "אור ירוק" ולפיו נערים שהתקשרו פעם אחת אל ההורים שלהם, בעת בילוי, היו מעורבים פחות בנהיגה בשכרות ופחות מעורבים בתאונות דרכים. ההסבר שנתנו לכך הוא ששיחת הטלפון גרמה לנוכחות ההורים אצל הילדים, דבר שגרם להם לעשות פחות שטויות במהלך אותו בילוי. יתכן גם שנערים שמתקשרים להוריהם בזמן בילוי הם אוטומטית נערים שיעשו פחות שטויות אבל הנקודה החשובה כאן באמת היא נוכחות של ההורים בכל חייהם של הנערים והנערות.  והיא מרכזית ומשמעותית פי כמה בחופש הגדול.

למרות שבמקרים רבים, הנוער נותן לנו ההורים תחושה שהוא מעדיף שנעלם לו מהחיים. עלינו, כמבוגרים אחראיים, לדעת לא להיעלב, לא לוותר, להיות מעורבים ובעיקר להשתדל להאיר את תוואי הדרך הנכונה. הנראית לנו -לטובתם, לטובתנו ולטובת כל הסביבה. 


קיץ בטוח ונעים!


יום שלישי, 4 ביוני 2013

נמצאו האשמים בעיכובים של הרכבת הקלה - אנחנו!

"קודם יוצאים, אח"כ נכנסים".

כך קראו משרד התחבורה, עיריית ירושלים ותכנית אב לתחבורה לקמפיין שהחל השבוע ומיועד לנוסעי הרכבת הקלה.
מדובר  ברעיון מבורך שנהוג כבר בחו"ל: הנוסעים הממתינים לרכבת, נותנים זכות קדימה לנוסעים היורדים וכך כולם חוסכים זמן. משרד התחבורה בדק ומצא כי שינוי התנהגות הנוסעים עשוי לקצר בכמה דקות את זמן הנסיעה מפסגת זאב עד הר הרצל.
מרגע שנמצאו האשמים בעיכוב ובחוסר העמידה בזמנים של הרכבת, הוחלט על חינוך מחדש!
לחנך את הציבור, שלא הצליח להבין את העניין לבד,  לא לרוץ ולהידחף כשעולים לרכבת, כי אם כולנו נלמד לדחות סיפוקים, הסבלנות והאיפוק בסופו של דבר ישתלמו לכולנו...



רק עניין קטן מעיב על הקמפיין הזה, והוא - דבר שכל מחנך מתחיל יודע  - חינוך, מתחיל ומסתיים בדוגמא אישית! 



אם מביטים על התנהלותם של משרד התחבורה, העירייה, תוכנית אב וסיטיפס בכל הקשור לרכבת הקלה, הדבר האחרון שאפשר למצוא, זה דוגמא אישית לאיפוק וסבלנות.

לכן, עפ"י הפתגם: "קשוט עצמך תחילה ואח"כ קשוט אחרים", רצוי היה שלפני שהם מנסים ללמד אותנו את: "קודם יוצאים אח"כ נכנסים", היו מפנימים בעצמם את:
  • "קודם נותנים שירות ואח"כ מקבלים תשלום",
  • "קודם נותנים חלופות יעילות לאוטובוסים ואח"כ מבטלים קווים",
  • "קודם בודקים שמכונות הכירטוס תקינות ואח"כ גובים תשלום",
  • "קודם עומדים בזמני הרכבת ואח"כ באים בתלונות לתושבים",
  • "קודם מכשירים פקחים ואח"כ נותנים להם לרשום דו"חות לנוסעים".
  • "קודם יוצרים תחבורה ציבורית יעילה ואח"כ יוצאים בפרסום על נפלאות התחבורה הציבורית"...




מעניין אם מישהו במשרדים האלו הצליח לכמת את הבזבוז ועוגמת הנפש שהיו נחסכים לכולנו אם היו נוהגים כך.

ואולי כל הקמפיין נועד בעצם להסיט את תשומת לב הציבור מהסיבות האמתיות למחדלים ולתקלות של הרכבת אל סיבות אזוטריות.



צילום: דן פורגס